פונדקאות מחוץ לישראל-מסגרת משפטית בארץ ומחוצה לה. 

  המסגרת המשפטית של הליך הפונדקאות בישראל

הליך הפונדקאות בישראל מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996 (להלן:"החוק").

בישראל, לא ניתן לבצע הליך פונדקאות ללא אישור "וועדת האישורים" להסכם הפונדקאות שנערך. ביצוע הליך פונדקאות ללא אישור וועדת האישורים מהווה עבירה פלילית!

ישנם קריטריונים, על פי החוק, מי תאושר ע"י הוועדה לשמש כאם פונדקאית. וקיימות אף מגבלות רבות (בת אותה דת, העדר קרבה משפחתית, שאינה נשואה וכו'..).

על ההורים המיועדים להגיש לוועדה מסמכים/דו"חות רבים אודות מצבם הרפואי/נפשי.

פעמים, וועדת האישורים אינה מאשרת את בקשת ההורים המיועדים, אם בשל טעם הנעוץ בהם או בשל אי התאמת הפונדקאית להליך.

החוק בישראל קובע כי מצבה האישי של האם הפונדקאית לא יהיה "נשואה" (במקרים מסוימים  הוועדה יכולה לאשר אישה נשואה להיות אם פונדקאית), קביעה זו, מקטינה באופן משמעותי את ההיצע של אימהות פונדקאיות בישראל.

מרגע שהחליטו ההורים המיועדים לעשות שימוש באם פונדקאית בישראל, עד להחלטת וועדת האישורים בבקשתם (החלטה חיובית או שלילית) עלול לחלוף זמן רב מאוד.זמן רב נוסף עשוי לחלוף עם שההורים היועדים ימצאו אם פונדקאית מתאימה.

על אף שקיים איסור לשלם לאם הפונדקאית שכר עבור שירותיה, הפיצויים המותרים, על פי חוק בישראל, לאם פונדקאית יכולים להגיע לסכומים בלתי מבוטלים.  

לאור כל זאת, בשנים האחרונות, פנו ישראלים רבים לאפיקים אלטרנטיביים של פונדקאות-בחו"ל.

ישנן מספר מצומצם של מדינות, שבהן הפונדקאות מותרת על פי חוק.

כמו כן, ישנן מדינות שהפונדקאות אינה מעוגנת בחוק אולם לא קיימת מניעה חוקית לבצעה והיא מתרחשת על פי הצעת חוק ונהלים קיימים (כגון פונדקאות בהודו).

 פונדקאות בחו"ל

השאלות המשפטיות המתעוררות במהלך הליך זה רבות הן. בעיקרן של שאלות אלה הזכויות והחובות המשפטיות של הצדדים להליך פונדקאות חו"ל.

ההורים המיועדים חייבים לדרוש כי ההסכמים, עליהם חותמים כל הצדדים להליך פונדקאות בחו"ל, יהיו מנוסחים ע"י עו"ד מנוסים ומיומנים, באופן שלא יותיר מקום לפרשנות משפטית וכי יהיה ברור שההורים הביולוגים (ההורים המיועדים) הינם הוריו של היילוד בהליך פונדקאות חו"ל.

מלבד השאלות המשפטיות הרבות העולות בהליך הפונדקאות בחו"ל, בדבר זכויות הורות על הילוד, חשוב לבדוק כי המדינה הנבחרת לביצוע ההליך מאפשרת זאת מבחינת הדין המקומי.

פונדקאות באוקראינה-מצב משפטי

באוקראינה הליך הפונדקאות מעוגן בחוק. לכל זוג יש זכות להורות.ההליך באוקראינה מתאים רק לזוגות נשואים.

החוק באוקראינה מציין מפורשות מה הן זכויות ההורים המיועדים וכי האם הפונדקאית אינה בעלת כל זכות ביילוד.

סעיף 123 לחלק ב' לחוק המשפחה האוקראיני (Family Code of Ukraine) קובע כי "במקרה של עוברים שנוצרו באמצעות הליך הפריה חוץ גופית ע"י הורים מיועדים-אם יוחזרו לרחמה של אישה אחרת, ההורים המיועדים מוגדרים כהוריו של הילוד".

סעיף 10 בחלק 3 להוראה 1154/5 של שר המשפטים האוקראיני (Order of Ministry of Justice of Ukraine) קובע את הליך הרישום של זכויות ההורים המיועדים שהסכימו להחזרת העוברים שלהם, תהיה באמצעות הסכמה נוטריונית של האישה שילדה את ילדם, לצורך רישומו של הילוד כילדם.

הנחייה מס' 771 של שר הבריאות האוקראיני קובעת מי מותרת לשמש כאם פונדקאית ומפרטת אילו מרפאות רשאיות לבצע את הליך ההפריה והחזרת העוברים לרחמה של אישה אחרת-רק מוסד רפואי מוכר ומאושר ע"י שר הבריאות האוקראיני.

http://zakon.nau.ua/doc/?uid=1137.1388.1&nobreak=1  (Order of Ministry of Justice of Ukraine, Section III, art.10)  

http://zakon.rada.gov.ua/cgi-bin/laws/main.cgi?nreg=2947-14 (Family Code of Ukraine, look at art.123)

http://news.yurist-online.com/laws/3192/  (Order of Ministry of Health of Ukraine -About the approval of Directions of procedure of usage of assisted reproductive technologies

פונדקאות בהודו

אומנם בהודו אין חוק המסדיר את הליך הפונדקאות שם, אולם קיימת הצעת חוק  ונהלי עבודה מנחים, שעל פיהם מוסדרת המסגרת המשפטית של ההליך.

היתרון בביצוע ההליך בהודו הוא בעיקר עבור זוגות שאינם נשואים או חד מיניים.

פונדקאות בחו"ל-הליכים משפטיים בישראל

בנוסף לאספקטים החוקיים להליך הפונדקאות באוקראינה, יש צורך בהוצאת תעודת מסע/דרכון ישראלי והסדרת מעמדו של היילוד כאזרח ישראלי.

על פי סעיף 4 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ילוד שנולד מחוץ לישראל כאשר אחד מהוריו ישראלי, ייחשב כישראלי מלידה:

"אזרחות מכוח לידה (תיקונים: התש"ם, התשנ"ו)

    4.    (א)   אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:

        (1)   מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;

        (2)   מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים -

          (א)   מכוח שבות;

          (ב)   מכוח ישיבה בישראל;

          (ג)   מכוח התאזרחות;

          (ד)   לפי פסקה (1);

          (ה)   מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1).

    (ב)   לענין סעיף זה, מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו, דייו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי."

רק ילד שיוכח כי הינו בנו הביולוגי של אזרח ישראלי, תותר כניסתו לישראל.

משרד הפנים אינו מעניק מעמד ליילודים, במסגרת הליכי פונדקאות חו"ל, ללא פנייה לבתי המשפט.

ההליכים מתבצעים בבית המשפט, שצד להליך הינו משרד הפנים.

חוסר ניסיון בטיפול הבאת היילוד לישראל, עלול לגרום הוצאות מיותרות ועוגמת נפש להורים המיועדים ולרך הנולד, שיבואו לידי ביטוי בהמתנה ממושכת בארץ זרה, עד להנפקת מסמכי הנסיעה (תעודת מסע/דרכון) הישראליים.

חשוב ביותר להסתייע בהליך, בשירותיו של עו"ד בעל ניסיון בטיפול מול משרד הפנים ובתי המשפט המוסכמים בעניין.

  מקווים כי המאמר העניק לקוראיו רקע כללי בנוגע להליכים המשפטיים של פונדקאות בחו"ל.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה  דנה מגדסי, עו"ד 03-5167711